חרבות ברזל – הערכות כלכלית בזמן מלחמה

איך אנחנו פועלים נכון כלכלית בימי מלחמה? ולמי בכלל יש חשק להתעסק בזה?

השבת השחורה לעד תחרט בזכרוננו.
מכירים את זה ששואלים אתכם “איפה הייתם כש…?”. זה בדיוק האירוע הזה. כמו רצח רבין, כמו ה 11 לספטמבר. גם היום הזה, מבלי שנרצה, יחקק בזכרוננו לנצח.

אני הייתי על האופניים כשהכל התחיל. בדיוק התחלתי את הרכיבה כשהאזעקה תפסה אותי. בול ב 6:30 בבוקר. ומשם – הכל היסטוריה. לפחות כל מה שקרה עד היום.

מצב המלחמה בו אנחנו שרויים הוא לא מצב שיחלנו להגיע אליו. הוא נכפה עלינו. נכפה עלינו כדי שבסופה נוכל באמת להגיד שאנחנו עם חופשי בארצנו. אבל באמת. האסקפיזם שלי בימים אלה הוא ההתעסקות במה שאני אוהבת ויודעת לעשות – הוא לעזור לאנשים בפן הכלכלי ככל שאני יכולה. זה גם מה שהחלטתי לעשות פה. לתת ממה שאני יכולה ויודעת. ממה שעבורי הוא הכי אינטואיטיבי.

בשביל מי שלא מתעסק בכסף שלו ברמה יומיומית זה הרבה פחות מהנה, ובואו נודה על האמת – גם הרבה פעמים הדבר שרוצים להתעסק בו הכי פחות, להדחיק הצידה. ובאמת כשאנחנו עסוקים במלחמה על קיומנו – אז למה אני בכלל באה לדבר איתכם על הערכות כלכלית למלחמה… למה אני מעיקה עליכם עם הדבר הבלתי נסבל הזה?… פשוט מהסיבה שאני יודעת שאנחנו נצא מזה. נצא מזה מנצחים, נצא מזה יותר חזקים, נצא מזה יותר מאוחדים. וכשנצא מזה – חשוב מאד שגם נהיה חזקים כלכלית. יש הרבה דברים שאנחנו מצפים מהמדינה לעשות בפן הכלכלי, לקחת אחריות ולתמוך בנו, אבל בינתיים, כמו שאומר הפתגם העתיק “אם אין אני לי מי לי". אז אפסיק לחפור, ואתחיל לדבר תכלס. הנה השנקל (ים) שלי.

מתאפסים על התזרים הבייתי – בזמן שגרה אנחנו צריכים להיות מודעים לתזרים של משק הבית, ולחיות לפי תקציב ידוע מראש (התקציב הוא היעד שאתם מגדירים לכל סעיף הכנסה והוצאה במשק הבית, שבסיכום כל ההוצאות – הן צריכות להיות לכל היותר שוות להכנסות, וכמובן עדיף שיהיו נמוכות יותר). כיועצת לכלכלת המשפחה זה האידיאל מבחינתי להתנהלותו של כל משק בית.

למה?

כי בשורה התחתונה זה נותן לנו ודאות, והודאות הזו נותנת לנו שקט. אנחנו יודעים בדיוק איפה אנחנו עומדים, לא עסוקים בספקולציות, ולא נתקפים חרדות לא רלוונטיות, בדיוק מהסיבה שאנחנו יודעים מה קורה. אנחנו בשליטה. כשאנשים לא יודעים איפה הם עומדים מבחינה כלכלית – הם בעלטה, הם בחוסר ודאות והם נכנסים ללחץ של “מה יהיה?”, על אחת כמה וכמה כשנכנסים למשבר.

לכן הדבר הראשון שאני מבקשת שתעשו – תכינו רשימה של כל סעיפי ההכנסות של משק הבית שלכם, ושל כל סעיפי ההוצאות כולל סכומים, מהגדולה עד לקטנה. תכינו רשימה של ה-כ-ל. כן, כן. גם את החיובים הסלולריים, גם את המנוי לנטפליקס.

בזמן שגרה הייתי מבקשת מכם בסיום לבדוק אם אתם בפלוס או במינוס, ואולי אתם מאוזנים (הכנסות=הוצאות), ובהתאם לכך לפעול.

אבל בזמן כזה, המביא עמו חשש תעסוקתי, מביא חשש אמיתי לפגיעה בהכנסות משק הבית – אני מבקשת שכבר עכשיו תעברו על כל סעיף הוצאה ותשאלו את עצמכם – האם בימים אלה ההוצאה הזו מחויבת המציאות? האם אני יכולה לדחות אותה? או לוותר עליה, לפחות לזמן הקרוב עד שהמלחמה תגמר? וכך תכתבו ליד כל סעיף הוצאה מה אתם מתכננים לעשות איתו.

בשורה התחתונה המטרה היא לעזור לכם להבין איפה משק הבית שלכם עומד בימים אלה ולהיות אקטיביים, להשפיע על היכולת של משק הבית שלכם לעבור את התקופה הזו על הצד הטוב ביותר.

מבחינת ההכנסות, אם אתם שכירים, עובדים במקום עבודה יציב, ולא צפויים לצאת לחל”ת או חלילה לקבל מכתב פיטורין – יתכן שהכל טוב, וזו הזדמנות מצוינת לייעל את ההתנהלות הכלכלית של משק הבית שלכם.

אבל אם אתם עצמאיים, שהכנסתם צפויה להיפגע בעקבות המצב, לפחות בתקופה הקרובה, או שכירים שחוששים לכך שעלולים לפטר אתכם – עכשיו, עכשיו זה הזמן להתאפס על התזרים הבייתי, ולבנות תקציב בייתי לזמן חירום. לבחון כל הוצאה, ולהחליט מה דינה. לא לקבל שום הוצאה כמובן מאליו.

אגב עצמאיים – אני ממליצה לבצע את אותן פעולות בעסק – לבחון כל הכנסה וכל הוצאה, לשקול איך ניתן להגדיל הכנסות בעת הזו ולצמצם הוצאות ככל שניתן במידת הצורך.

"המשכנתה וההלוואות חונקות אותנו כלכלית” – להרבה מאד משקי בית יש משכנתאות וגם הלוואות נוספות, כמו הלוואת רכב. חשוב להכיר את הפתרונות השונים שהבנקים נותנים בימים אלה לקבוצות שונות באוכלוסייה, אך תחילה אני ממליצה לכם מאד להבין את ההשלכות של הפתרונות הללו.

חשוב לי ליישר קו – אם אתם יכולים להמשיך ולעמוד בתשלומים החודשיים של המשכנתאות וההלוואות, אני ממליצה לעשות זאת. להמשיך לשלם את ההתחייבויות הללו כסדרן.

במידה וההכנסות שלכם נפגעו ואתם חוששים שהמשך התשלומים החודשיים עלול להוביל אתכם לכך שהבנק לא יכבד את התשלומים ולהחזיר אותם (ולשם אנחנו לא רוצים שתגיעו), תוכלו לשקול מספר חלופות :

  • האם יש לכם כספים נזילים הנמצאים בחסכונות שיכולים לשמש אתכם בעת הזו? והאם נכון להשתמש בהם?
  • האם ניתן להיעזר באופן נקודתי בבני משפחה, מתוך הנחה שכשהמצב יחזור לקדמותו תחזירו את הכסף?
  • לפנות לבנק שלכם ולבחון אפשרות לדחייה / הקפאה של תשלומים – תוך כדי הבנה של המחיר שזה צפוי לעלות לכם.
  • מחזור משכנתה – האם זה הזמן לבחון את האופציה הזו? אולי… אם יש לכם משכנתה לתקופה יחסית קצרה בהחזר גבוה, שניתן למתוח אותה לתקופה ארוכה יותר, זה יכול לעזור ולהקל עליכם מבחינת התזרים החודשי. נכון, יש סיכוי גבוה שעלות המשכנתה כולה תתייקר, אבל הפתרון הזה הוא ארוך טווח ולא רק לחודשיים-שלושה, והוא יכול לתת לכם יותר אויר בתזרים החודשי.
  • במידה ויש לכם כספים נזילים בקרן השתלמות – תבחנו תחילה אפשרות לקחת הלוואה ע”ח הקרן, שתוכלו להחזיר אותה כשהמצב ישתפר, ואל תמהרו לפדות אותה. קרן השתלמות זהו כלי חיסכון מאד טוב, וחשוב ונכון לנסות ולשמור עליו להמשך.

חשוב להכיר – בנק ישראל הגדיר 2 קבוצות באוכלוסייה במסגרת המתווה לסיוע ללקוחות הבנקים בעת הזו :
הקבוצה הראשונה כוללת 1) אוכלוסייה המתגוררת עד 30 ק”מ מרצועת עזה; 2) אוכלוסייה שפונתה מביתה ע”י גורם רשמי; 3) אוכלוסייה בקרבה ראשונה להרוגי מלחמה, חטופים או נעדרים; 4) אוכלוסיית משרתי מילואים ומגויסי צו 8.
הקבוצה השנייה הינה כל יתר תושבי המדינה.

לאוכלוסייה הנמנית על הקבוצה הראשונה בנק ישראל הגדיר, בין השאר, שתהיה דחיית תשלומי משכנתה ללא ריבית על סכום הדחייה ל 3 חודשים (נדגיש כי רק על הדחייה לא תהיה ריבית). שימו לב להטבות והקלות נוספות הניתנות לאוכלוסייה זו, או לחלקה, המתפרסמות מעת לעת ע"י הבנקים השונים.

תרומות כספיות – בשעות קשות כאלה עם ישראל מתגלה במלוא תפארתו. באמת אחים אנחנו (גם אחיות :)). נרתמים, עוזרים, מסייעים, מכל עבר אנחנו רק רוצים לתת ולעשות טוב. זה מבורך ונפלא, ובאמת מחזק אותנו בהבנה, שאף אחד לא יכול עלינו.

הבקשה שלי אליכם היא שתשמרו על עצמכם. בתוך כל הסחרחרה שנכנסנו אליה, אנחנו צריכים לוודא שאנחנו דואגים גם לעצמנו ולא פועלים מתוך מקום של רגשות אשם – כי הם בחזית, כי הם נפגעו, ואנחנו מה? “יושבים בבית ככה סתם. אז לפחות נתרום כסף".

אם יש לכם, הרי זה מבורך, לתרום ולהיות בעשייה.

אבל אם אין לכם – אז בבקשה תשמרו כרגע את הכסף לעצמכם. גם אם בחנתם את התזרים וגיליתם שאתם מאוזנים – בתקופה כזו זה לא מספיק. יש משמעות גדולה לייצר “שומנים” למשק הבית כדי שיוכל להתקיים ברוגע לתקופה של עוד מספר חודשים. ולכן – ממליצה מאד למצוא דרכים אחרות להתנדב שלא מחייבות אתכם להוציא כסף. אפשר לעסוק בהפעלות לילדים, ללכת למיין תרומות של בגדים, אפשר לתרום דם, לעבור על ארונות הבגדים בבית ולבחון מה ניתן להעביר לתרומה. ועוד דרכים רבות ויצירתיות. אבל את הכסף שלכם בבקשה תשמרו כרגע לעצמכם.

בנוסף לחיילים שלנו ולצבא חזק, אנחנו צריכים גם לשמור על עורף חזק, וזו ללא ספק אחת הדרכים המרכזיות והחשובות לעשות זאת.

מאחלת לכולנו ימים של שקט, ימים רגועים, שנצא חזקים ומחוזקים מהתקופה המאתגרת שאנחנו נמצאים בה, ושנדע בשורות טובות במהרה.

מה זה משכנתא

נטע אלמוג ליבוביץ'

יועצת לכלכלת המשפחה ולמשכנתאות

לתיאום פגישת ייעוץ